מדריך מקיף לדיני התזונה של התורה — אילו מאכלות מותרות, כיצד הן מוכנות והמשמעות הרוחנית של שמירת כשרות.
כשרות היא מכלול דיני ההלכה הנוגעים למזון — מה מותר ליהודי לאכול וכיצד המזון חייב להיות מוכן. המילה נגזרת מהשורש כ-ש-ר שמשמעותה "ראוי" או "מתאים". מאכל שעומד בדרישות אלו נקרא כשר.
הבסיס לכשרות מצוי בתורה, בעיקר בספר ויקרא י"א ודברים י"ד. הבעל שם טוב, מייסד החסידות, לימד שהאוכל שאנו צורכים משפיע על נשמתנו — ומכאן המשמעות הרוחנית העמוקה של שמירת כשרות.
אחד הפנים המוכרים ביותר של הכשרות הוא ההפרדה המוחלטת בין בשר לחלב, הנלמדת מהפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כ"ג:י"ט), המופיע שלוש פעמים בתורה — רמז לשלושה איסורים: בישול, אכילה והנאה.
בפועל:
לא כל בעל חיים מותר באכילה. התורה מגדירה סימני היתר:
בהמות: חייבות להיות מפריסות פרסה שסועה ומעלות גרה. שני הסימנים נדרשים. פרה, כבש, עז ואיל — כשרים. חזיר — מפריס פרסה אך אינו מעלה גרה, ולכן אינו כשר.
דגים: חייבים להיות בעלי סנפיר וקשקשים. סלמון, טונה, קרפיון — כשרים. פירות ים, דג סיף, אנשובי — אינם כשרים.
חרקים: בדרך כלל אסורים. יש לבדוק ירקות עלים.
הכשר הוא סמל הסמכה כשרה המופיע על אריזות מזון, המעיד שרשות רבנית מוסמכת פיקחה על תהליך הייצור.
שחיטה כשרה נדרשת גם לבשר כשר. שוחט מוסמך ויראת שמים מבצע את השחיטה בסכין חדה לחלוטין. לאחר מכן מוצא הדם על ידי מליחה או צלייה, שכן התורה אוסרת אכילת דם.
חסידי חב"ד פועלים לפי הסטנדרטים המחמירים של שחיטת בית יוסף (הלכה בשר חלק), שנקבעו על ידי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרב. המשמעות היא שימוש בבשר המיועד לחב"ד "בית יוסף" או "חלק".
עקרונות כשרות מרכזיים בחב"ד כוללים: שימוש בבשר חלק בית יוסף, יין מבושל, בדיקה קפדנית של ירקות עלים, והימנעות מבישול עכו"ם.
בבית חב"ד פארק חדרה, הרב שלנו יכול להדריך אתכם בתהליך הכשרת הבית. צרו קשר.
כשר (כָּשֵׁר) פירושו "ראוי" או "מתאים" בעברית. מאכל הוא כשר כאשר הוא עומד בכל דרישות דיני האכילה היהודיים — הסוג הנכון של בעל חיים, שחוט ומוכן כהלכה, עם הפרדה מוחלטת בין בשר לחלב.
לא. חזיר אינו כשר כיוון שיש לו פרסה שסועה אך אינו מעלה גרה — יש לו רק אחד משני הסימנים הנדרשים לבהמה כשרה. הדבר נאמר במפורש בתורה (ויקרא י"א:ז').
התורה אוסרת שלוש פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו", ממנה למדו חז"ל שאסור לבשל יחד בשר וחלב, לאכלם יחד, או לשלבם בכל דרך. פרקטיקה זו מוסיפה גם קדושה למעשה האכילה.
הכשר הוא סמל הסמכה כשרה של רשות רבנית המופיע על אריזות מזון. הוא מאשר שהמזון ותהליך הייצור שלו נבדקו ואושרו ככשרים.
לא. יין דורש פיקוח מיוחד. יין כשר חייב להיות מיוצר על ידי יהודים שומרי שבת, מהדריכה ועד הבקבוק. חב"ד משתמש בדרך כלל ביין מבושל (mevushal), השומר על מעמדו הכשר גם אם מטפלים בו לא-שומרי מצוות.
כן, אם למסעדה יש הכשר תקף. ללא תעודת כשרות, לא ניתן לסמוך על הכשרות. מרכזי חב"ד יכולים להפנות אתכם למסעדות מוסמכות באזורכם.
